נעים להכיר. אנחנו ראם שרמן ודורון ניר, וגיקונומי הוא הפודקאסט שרצינו לעשות כבר כמה שנים. פחות או יותר מאז שגילינו את תרבות הפודקאסטים. בכל פרק יש אורח, וכל אורח מביא איתו נושאים אחרים לשיחה. אנחנו רק בהתחלה. תפרגנו.

תודה והאזנה נעימה!

57 מחשבות על “מה זה פה?

    1. Noam Dinstag הגיב:

      תודה על העניין, הרעיונות והרחבת הדעת. אני חובב מוסיקה מושבע ואשכרה הפסקתי לשמוע מוסיקה בנסיעות, רק כדי לתת קצת פרופורציה. יישר כוח.

      אהבתי

  1. מייק הגיב:

    רעיון נחמד מאוד..נשמע כמו פודקסט שיכול להצליח ולעניין הרבה אנשים
    אשמח. שתהיה אופציה להוריד אותו כ mp3

    בתקווה שתמשיכו לעניין ותשתפרו מפודקסט לפודקסט

    אהבתי

  2. israelipodcast הגיב:

    הי. כל הכבוד על היוזמה. ממליץ לכם לעשות דף צור קשר והכי חשוב: דף הרשמה הכולל את הפיד של התוכנית. אתם חייבים לעודד הרשמה אחרת תפספסו מאזינים.
    בהצלחה
    יפתח

    אהבתי

      1. Roy Tsabari הגיב:

        היי דורון, אני חושב שיפתח התכוון לקישור ישיר לפיד. קישור ישיר מאוד נוח כשרוצים להזין אותו בקורא RSS או בתוכנת פודקאסטים.
        במקרה שלכם הפיד הישיר כרגע הוא: https://geekonomy.net/category/%d7%a4%d7%a8%d7%a7%d7%99%d7%9d/feed

        מעבר לזה יפתח דיבר על דף ״צור קשר״ – קל לייצר אחד כזה בכל מערכת תוכן או אפילו באמצעות גוגל דרייב.

        רועי

        אהבתי

  3. שם (חובה) הגיב:

    מעוניין להעלות חלק מהתכנים ליוטיוב. נדמה לי ששם התפוצה גדולה יותר מאשר בסאונדקלאוד. יש לי היתר מכם (בבקשה)?

    אהבתי

  4. Zeev הגיב:

    פודקאסט מעולה,אני מאזין קבוע. תמשיכו כך!
    אני רק מבקש לשים לב לכך שיש אורחים שלא מדברים ישר למיקרופון, הסאונד מאוד חלש וקשה לשמוע את השיחות.

    אהבתי

  5. דן הגיב:

    אתם התחקירנים הכי גרועים, בצורה הכי חיננית שיכולה להיות! אחרי שעה וחצי גיליתים שהיא לומדת רפואה 5 שנים…הרגתם אותי 🙂

    מאז שגיליתי את הפודקאסט לפני כשלושה שבועות טחנתי את כל הפרקים וכמובן שליקלקתי לכל חברי.

    רק דבר אחד, בבקשה בבקשה. מספיק עם ה״בן אדדדדדדם״. כולנו בני אדם, לא צריך לחזור על זה 30 פעם בפרק (שזה יוצא 750 פעם בשלושת השבועות האחרונים).

    Keep up the good work

    אהבתי

  6. אדיר אדרי הגיב:

    אוהב את הפודקאסט שלכם מאוד מאז שגיליתי אותו המוזיקה באוטו כמעט ולא מתנגנת
    אבל ראבאק תסתנכרנו עם הווליומים של המיקרופונים פיצצתם לי את הרמקולים באוטו במיוחד עם הקול של חצרוני

    שיהיה בהצלחה

    אהבתי

  7. יובל הגיב:

    שני דברים בעניין ה-RSS: ראשית, כתובת הפיד כוללת אותיות עבריות, מה שמקשה על מי שצריך להקליד אותה ידנית (היום נאלצתי לעשות את זה.. לא כיף). שנית, כל הפרקים קיבלו את הכותרת האחידה 'doronir' משום מה.. אם תוכלו לתת לפרקים כותרת משמעותית (אפילו מספר הפרק יהיה יותר אינפורמטיבי…) אני מאוד אשמח.

    שנה טובה 🙂

    אהבתי

  8. דני הגיב:

    גיליתי אותכם בזכות לינק אצל יאיר רוה, ואמנם שמעתי רק שני פרקים (רוה ושגב), אבל בינתיים, רק מילים טובות.
    גם רוחב הראיון, גם העומק, גם זה שאתם לא מפחדים לסטות לנושאים שהם לא ממש קשורים אבל הם יוצאים מאד מעניינים. (כלכלת פוטבול בראיון עם רוה לדוגמא) סחטיין.

    אהבתי

  9. גלעד ב. הגיב:

    נתקלתי בפודקאסט שלכם ממש במקרה בראיון של חן ליברמן כי התחלנו לעשות גם פודקאסט בנושא הרכב "על הדרך". היה לי יום של המון נהיגה בעבודה והתמכרתי.
    סחטיין עליכם.
    מה הרקע שלכם לפני הפודקאסט?

    אהבתי

  10. יגאל הגיב:

    אהבתי את הקונספט של השעתיים. לדעתי, לרוב אתם הם אלו ש"נפתחים" לקראת השעה השניה ומפסיקים להקשיב למרואיינים 🙂 אבל, בכיף, אתם לא פחות מעניינים מהם.
    בהצלחה!

    אהבתי

  11. א. הגיב:

    בהמשך לדיון על השקעות ממשלתיות כאסטרטגיה, ישנה הדוגמה של דרום קוראה

    "משלת דרום קוריאה לקחה על עצמה לפני כמה שנים את האחריות על פריסת תשתית האינטרנט בכל המדינה (בניגוד לישראל שתשתית האינטרנט נפרסה באופן חלקי על ידי חברות פרטיות). הממשלה בסיאול השקיעה מיליארדי דולרים בפריסת התשתית בכל המדינה ובעידוד מערכת החינוך ליצור מערכות לימוד המבוססות על המרשתת (אינטרנט)…. "
    "ממשלת דרום קוריאה הרחיבה בנוסף את ההשקעה במרשתת באמצעות תמיכה וסיוע בתעשיות החומרה ובמשחקי המחשב. היא עשתה זאת באמצעות הקמת מכוני מחקר וסיוע במענקים ובמיסוי לתעשיות אלו……תעשיית משחקי המחשב בדרום קוריאה, הכוללת גם את משחקי המחשב הסלולרים, מוערכת ביותר מ-10 מיליארד דולר."
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4573977,00.html
    http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3515727,00.html

    אהבתי

    1. Doron Nir הגיב:

      תודה על הקישור. דרום קוריאה היא אכן שוק משחקים מופלא, בעיקר תודות לאנומליה כלכלית – לאורך שנות השמונים והתשעים קוריאה החרימה תוצרת יפנית, ולכן גם נינטנדו וגם סוני לא נכנסו לשם. התוצאה היא שוק משחקים שכמעט כולו משחקי PC וכמעט כולו משחקי אונליין (בגלל פיראטיות).

      אהבתי

  12. ג הגיב:

    הפודקאסט מעולה! נותן במה להעמיק בנושאים מעניינים ולרוב גם מבדר, תמשיכו ככה.
    ומכיוון שאתם בעלי ידע רב, ושכמעט סיימתי להשלים את כל הפרקים, על איזה פודקאסטים אמריקאים שתואמים את הסגנון תוכלו להמליץ? בינתיים ניסיתי את nerdist שנשמע מבולגן משהו.

    אהבתי

  13. gelram הגיב:

    אני לא מצליח להגיב לפוסטים שלכם. אני מקבל הודעה שאני חייב להיות מחובר למערכת, גם כאשר אני כבר מחובר…

    אהבתי

  14. 1979man הגיב:

    ומשחק השתיה השלם:
    הפיסייל – שוט
    נולדתי בחיפה – 2 שוטים
    וויל פרל – 3 שוטים
    סיפורי עוקץ – 4 שוטים
    סמים בבאר שבע – סיגריה
    הליכודניקים החדשים – שמישהו יהרוג אותי כבר

    מחכה בצמא לפרק הבא…

    אהבתי

  15. matanbenmoshe הגיב:

    היי חברים
    לאחרונה מצאתי אפליקציה בשם pocket casts
    ואתם לא מופיעים שם ):
    יש דרך לגרום לזה לקרות?
    (היא די פופולרית ווינק ווינק)

    אהבתי

  16. Raz Mayshar הגיב:

    בראיון שלכם עם גדי וילצ'רסקי הזכרתם ראיון אחר שביצעתם בעבר, עם יזם שהמציא שיטה על מנת לנתח את עצמו, איפה ניתן למצוא את הראיון הזה?

    תודה:)

    אהבתי

  17. izchak paz (@IzchakP) הגיב:

    היי, כבר תקופה שאני נהנה מהפודקאסטים הנהדרים שאתם יוצרים. הלוואי והייתה דרך שנוכל להחזיר!
    כל הכבוד ותודה רבה!!!
    שמעתי אתכם מדברים על שיטת השוברים במערכת החינוך ועל היתרונות האפשריים שלה בישראל – לא כל כך מודעים לזה אבל השיטה קיימת כבר המון שנים במערכת החינוך הדתית – למגזר הדתי, המדינה לא מספקת את השירותים שהוא רוצה – כתוצאה מכך התפתח שוק שלם של מסגרות חינוך מגוונות שמבוססות על כללי ביקוש והיצע קלאסיים של שוק חופשי. בדר"כ הייחוד של המסגרות השונות יבוא לידי ביטוי ברמה דתית גבוהה יותר, לספציפיות מיוחדת לזרמים מסוימים בקהילה הדתית (ישיבת נחלת ישראל במגדל העמק, לה יש שיטת לימוד חסידית לציבור הדתי לאומי), בשיטה חינוכית מסוימת (לדוגמה – ישיבת רגבים בגולן שהיא ישבה עם אופי חקלאי), ישיבה תיכונית ימית – ישיבת צביה באילת. כמובן שמדובר על מוסדות נפרדים לנשים ולגברים, אבל גם לבנות דתיות יש שוק רחב של אפשרויות, לדוגמה – אולפנת "הללי" לאומניות בתחומי המוזיקה. יש עוד אינספור דוגמאות. ברור שעדיין לא מדובר בצורה האידאלית של שיטת השוברים, כי עדיין המדינה מתערבת בצורה מאוד בולטת בתכנים, בניהול וביישום של המערכת.
    מדובר על כ-60 אחוז מתלמידי התיכון הדתי לאומי שלומדים בישיבות ובאולפנות פרטיות.
    בממוצע, משפחה דתית מוציאה כ-4000 שקל בחודש לחינוך הפרטי, המדינה ממנת רק בצורה חלקית.

    מעניין מה אתם חושבים?
    יצחק

    אהבתי

  18. Lior Yosub הגיב:

    היום סיימתי להאזין לכל הפרקים שהועלו עד עכשיו. לקח לי כמעט חצי שנה אבל נהנתי כמעט מכל פרק, כולל פרקים שהאורח/ת שלהם כנראה לא היה מעניין אותי במדיה הרגילה. תודה על הפרקים הנהדרים 🙂

    אהבתי

  19. Alon Abulafia הגיב:

    , נושאים מעניינים ותמיד יש אווירה טובה בפודקאסט. כיף לסגור אתכם את היום עם ׳׳סיגריה׳׳ 😉 בהצלחה!

    אהבתי

  20. Michael Wiegler (@MichaelWiegler) הגיב:

    שמעו אתם הייתם חלק מכל טיסה שלי בשנה האחרונה, בחיים שלי מנכ"ל חברת EYERIDE יוצא לי לבלות מספר לא מוגבל של שעות בטיסות בארצות הברית והעולם, אין דרך יותר טובה להעביר את הזמן, אני פשוט נהנה להאזין לאורחים ולתוכניות המדהימות שלכם, יש כל כך הרבה ללמוד!

    Liked by 1 person

  21. Inbar Cohen הגיב:

    לכהוד ראם שרמן היקר! יוזמה מוערך וחשוב.. נהנה ממנו עד מאוד, בקשה קטנה היא אם תהיה אפשרות לדפדף בין כל האוצר פודקאסטים שיצרת, לפי קטגוריות, דפים. בעיקר כדי למצוא אותם בקלות באתר.

    אהבתי

  22. benyoh91 הגיב:

    היי דורון וראם, תודה על הפודקאסט הנהדר שאתם עושים!!
    אני מצטרף יחסית מאוחר לחגיגה, ואני רוצה לקבל את כל הפרקים דרך RSS, אבל משום מה בקישור ל feed של הפרקים יש רק את ה150 פרקים האחרונים (בקירוב). יש אפשרות ליצור RSS עם כל הפרקים?

    ממש תודה!

    Liked by 1 person

  23. Amit Samson הגיב:

    שלום, מאוד מאוד נהנה מהפודקסטים המגוונים, הרבים ובעיקר מרתקים (חלקם ממש מעיפים את הראש..).
    נקודה אחת – מציע לציין במקומות רלוונטיים במהלך פודקסט את התאריך בו הוא מוקלט. לדוגמא – אתמול שמעתי את הפודקאסט על החיתולים הרב פעמיים. במהלך הפודקאסט הוזכרו החיסונים ואני כשומע לא יודע אם זה הוקלט כאשר הם רק אושרו או אחרי שהתחיל כבר החיסון ומי שישמע את זה בעוד שנה, ממש לא ידע את המיקום בזמן. דוגמה נוספת היא כאשר מדברים על משהו שאמור להתרחש עוד חמש שנים מהיום, כדאי לציין "בעוד חמש שנים – בינואר 2025".
    תמשיכו לעניין אותנו, כל הכבוד.
    עמית סמסון

    אהבתי

  24. Dor Barak הגיב:

    בהצעת חבר, אני מקשיב לכם בשנה האחרונה, ונהנה מ-97% מהפרקים!
    שיח ענייני, מקצועי, עמוק, שאלות נכונות, בילד אפ נכון לתוכן.
    תודה רבה, תמשיכו ללכת בראש!

    אהבתי

כתוב תגובה לZeev לבטל