מה אפשר ללמוד מנדל״ן בריטי, בנקאים צרפתיים ומנכ״ל גרמני

Tim Hottges - מנכ״ל דויטשה טלקום.

מה הקשר בין הבנק הצרפתי דקסיה, תאגיד הרכב פולקסווגן, מחירי הנדל״ן בדרום בריטניה, הרגשת היאוש של ישראלים רבים וטים הוטגס, מנכ״ל חברת התקשורת הגדולה באירופה? תפיסת מציאות סובייקטיבית שלא בהכרח קשורה למציאות האובייקטיבית.
**
האקול נשיונאל אדמינסטריון (ENA) הוא אחד ממוסדות החינוך היוקרתיים באירופה בכלל ובצרפת בפרט. בית הספר הגבוה לניהול מוציא מקרבו בכל שנה כמאה בוגרים. הרפבוליקה הצרפתית רואה בו כביטוי מרכזי לתפיסת המריטוקרטיה שכביכול שלטת במדינה הגאה, שנחשבת בצדק לאחת מהכלכלות החזקות בעולם. ובפועל? בית הספר המפואר הזה בשטרסבורג הוא המקף שמחבר בין ההון לשלטון ולעיתון בגרסה הפרנקופילית. האם המקף הזה עושה טוב? ובכן, בהחלט, בעיקר אם יש לכם הון, או אם אתם האנשים בשלטון. אחת מהסיבות שדרישות ההון העצמי מהבנקים הצרפתיים ל
א עולה ולמעשה רק יורדת היא הקשר הלא בריא בין השולטים במערכת הפיננסית לאנשים שנמצאים בשפיץ של הפירמידה השלטונית הצרפתית.ENA-CopyR-ZVARDON
**
בדומה למשבר הרצת המניות בשנות השמונים בישראל, שנוצר בגלל שהרגולטור (גליה מאור) העלים עין מהמוסדות עליהם צריך לפקח, גם בצרפת נבהלו מעומק השבר הכלכלי והחליט לשבור את הכלים. ב-1981 הבנקים הצרפתים הולאמו והמנכ״לים שלהם מונו על ידי הממשלה, שבחרה את האנשים בעיקר מבין בוגרי אותו בית ספר נחשב. מריטוקרטיה כביכול, כי מי שהגיע לשם בטח ראוי. לאחר מכן הבנקים הופרטו שוב, אבל המנכ״לים שלהם המשיכו להגיע מאותה קבוצה מצומצמת. המקבילה הצרפתית לגליה מאור נקראת פייר מריאני, שהיה שר במשך 13 שנים ואף שימש כראש הקבינט של ניקולא סרקוזי, כשהלה היה שר האוצר הצרפתי. בתום הקריירה הציבורית מריאני הלך לעשות לביתו והגיע עד לתפקיד מנכ״ל הבנק דקסיה. כי הוא מוכשר. בטח שמוכשר. ומחובר. בטח שמחובר. ולמה הוביל כל הכישרון והחיבורים האלה? לכישלון מוחלט של הבנק.
**
לדקסיה לא הייתה בכלל יכולת להתמודד עם הימורים לא מוצלחים. בעיקר כי בשיא המשבר הכלכלי אחוז ההון העצמי שלו היה בקושי אחד וחצי. במילים אחרות, כל נפילה קטנה הייתה דוחפת אותו מעבר לתהום אל עבר חידלון הפרעון. וכך היה ושוב הבנקים הולאמו. למראית עין שום דבר לא קרה. הבנק עדין חי, בעלי הפקדונות לא נפגעו, אבל המדינה סגרה את הפערים הכספיים בעלות של מיליארדים רבים. מיליארדים רבים שהיו יכולים לשמש לטובת חינוך ותשתיות. אולי בכל האזורים שקלטו כל כך הרבה מהגרים. מהגרים שלאחר מכן מתפרעים כי יש גבול לכמה שאפשר לחיות כחזירים כשמעבר לסיין חיים מיליונרים רבים בעיקר כי אלה הלכו לבתי הספר הנכונים.
**
סרקוזי גרם בעקיפין למשבר הזה, בכך שלא הפעיל שכל ישר, לא התייעץ עם כלכלנים שלא מקבלים עמלות שמבוססות על סובסידיות ממשלתיות למוסדות פיננסיים לא נחוצים, שהיו עסוקים בעיקר בלהדפיס כספים. מחוברים, גרסת הפריזאים. ולמה אני מספר לכם את זה? כי ב-2011 בכנס דאבוס הנה מה שהיה לסרקוזי לומר על האמריקאים הגרועים האלה והמשבר הכלכלי שלו גרמו: ״העולם שילם בעשרות מיליוני מובטלים שלא באשמתם, ששילמו עבור הכל. זה גרם להרבה כעס… ראינו שבעשור האחרון מוסדות גדולים, שחשבנו שניתן לסמול עליהם, עשו דבר ללא שום קשר להיגיון הפשוט״. וזו חברים, צביעות אירופאית קלאסית. הם, מי שלא היו, טיפשים וטועים ואילו אנחנו שעשינו את אותם הטעויות נישאר ברשותכם בצד המבקרים.
**
ופולקסווגן? גרמניה נחשבת בעיני רבים לסמן ימני מוסרי כיום. מדינה מפוארת שמקבלת אליה פליטים מכל העולם, שלא פולשת למדינות אחרות, לפחות לא ככוח מוביל, ולא כובשת עמים אחרים. באה בטוב כמו שנקרא. והעובדה שחברת הרכב הענקית הזו, שאחרית לאחוז וחצי מהכלכלה המקומית, שבנתה סביבה עיר שלמה של מאה וחמישים אלף אנשים, שנמצאת בבעלות חלקית של הממשלה, הרעילה למעשה את האוכלוסיה כולה תוך כדי מסכת שקרים? ובכן, זה למדקדקים. בחישוב פשוט, מיליוני רכבים שעלו על הכביש ופלטו גזים רעילים מעבר לכמות המותרת כנראה וישלחו למותם אלפי ועשרות אלפי אנשים ממחלות שונות שקשורות בעיקפין. הכל כדי להרוויח עוד כמה יורואים. מוסר כשרואים, בצע כסף בחדרי חדרים.
**
והנדל״ן הבריטי? גם הוא קשור לתפיסות מוטעות לגבי המציאות הסובייקטית של רבים מאיתנו. במאמר שפורסם השבוע באיקונומיסט ניתן לראות שמחירי הדירות בדרום אנגליה עלו בקצב הגבוה בעולם. מחיר דירה ממוצעת בלונדון כבר חצה את המיליון פאונד. אדם שקנה נכס ב-95 אלף פאונד יכול היה למנף אותו לחצי מיליון תוך פלוס מינוס עשור (ע״ע התגובה הראשונה במאמר המצורף). בבריטניה, כמו בישראל, מתנהל כיום משחק כיסאות מוזיקאליים אדיר, שבו כבר כ-15 שנים המוזיקה מושמעת בפול ווליום. מי שהספיק לקחת כיסא לעצמו יכול היה למכור אותו ולקנות כמה כיסאות במקומו. ומי שלא יכול היה להתיישב? כרגע נראה שלא יוכל להתיישב עוד לעולם.
**
כי יותר ויותר מהכלכלה והתרבות מתרכזים במקום אחד ויותר ויותר אנשים משעבדים את החיים שלהם לנסיעות ארוכות רק כדי לחיות. נשמע מוכר? צריך להיות כי זה לגמרי הבעיה הישראלית עם אותן הסיסמאות: ״לא בונים מספיק!״, ״הזרים מגיעים וקונים״ וכאלה ואחרים. האמת פשוטה, ריכוזיות לא בריאה של החברה באזור מבוקש אחד ומשם כבר אין דרך חזרה מלבד שידוד מערכות והשקעה מאסיבית בערים ואזורים ״נידחים״. למרות שכל האנשים החשובים גרים באזורים שבהם דירות נמכרות במחיר של משכורות שיגיעו לאחר קריירה שלמה של אנשים חרוצים.
**
כמו שאתם יכולים להבין, הבעיות בישראל לא מיוחדות רק לנו. כל מדינה דפוקה בדרך משלה, אבל מבין המדינות העשירות אין אף אחת שמספיק דפוקה כדי להצדיק יאוש כה קיצוני כמו זה שאנשים כאן מרבים להקרין החוצה. ״אי אפשר לחיות כאן יותר״, זו אמרה שנשמעת בכל פינה לאחרונה. בגלל הבעיות המוסריות, בגלל הבעיות הכלכליות, בגלל הבעיות החברתיות. התפיסה הזו הרסנית בדיוק כמו התפיסה של ניקולא סרקוזי. הם חושבים שכאן דפוק מדי ולכן לא עושים שום דבר בנידון וההוא בטוח שאצלהם מושלם ולא מושחת כמו מעבר לים אז אין סיבה לפעול. בפועל, בשני המקרים דברים לא משתנים.
**
ומה קשור טים הוטגס, מנכ״ל דויטשה טלקום, לסיפור הזה? הוא קשור רק במאה ושמונים מעלות. יצא לי לשמוע או לדבר עמו בקצרה מספר מועט של פעמים בחיים ובכל פעם זו הייתה חוויה אדירה. בעיקר כי הוא מציע תפיסה מחשבתית נפלאה שמוחלקת לשתי ״אמיתות״: טוב לנו, עבדנו קשה והשגנו המון, אבל יש עוד הרבה עבודה לפנינו ויש עוד המון להיכן להשתפר. את זה הוא אומר על חברה מפוארת שמספקת עבודה למאות אלפי אנשים ברחבי אירופה והעולם. וזו גם הגישה שאנחנו פה צריכים לאמץ לעצמנו. לפני נרטיבים רבים אחרים. טוב פה, אבל יכול להיות טוב הרבה יותר אילו נכיר תודה על מה שיש ונעבוד קשה כדי להביא את מה שאין ולהשלים את מה שחסר.

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s