כחלון הוא לא פול וולקר

picture

כשפול וולקר מונה לנגיד הבנק הפדרלי האמריקאי ב-1979 הייתה לו רק משימה אחת: חיסול האינפלציה שהשתוללה וכילתה את החסכונות של אזרחי המדינה. כשהוא נכנס לתפקיד האינפלציה בארצות הברית הייתה כמעט חמישה-עשר אחוזים. בתום הכהונה הראשונה שלו היא ירדה מתחת לשלושה אחוזים. ומה הוא עשה כדי שזה יקרה? הוא גרם לאמריקאים להאמין.

כלכלה, כמו הרבה תחומים שהם לא מתמטיקה, מבוססת על אמונה. אנחנו צריכים להאמין שהשקלים שנמצאים בחשבון הבנק שלנו יאפשרו לנו לרכוש אוכל וחפצים שאנחנו צריכים ורוצים. בגלל האמונה הזו אנחנו מוכרים את שירותינו לאנשים אחרים בתמורה לאותם השקלים. ב-1979 הציבור האמריקאי לא האמין לנשיא האמריקאי שהכריז מלחמה על האינפלציה.

כדי לחסל את האינפלציה וולקר היה צריך לשכנע אנשים לא לעלות מחירים, כלומר לצרוך פחות ולחסוך יותר. כדי לעשות זאת הוא עשה את הדבר היחידי שנגיד יכול באמת לעשות – הוא העלה את ריבית הפריים, שהגיעה בשיאה ליותר מעשרים אחוזים. ולמרות שעשה את זה, אנשים לא האמינו. הם המשיכו לרוץ לקנות דירות במחירים שהלכו ועלו כי פשוט לא האמינו שהריבית תשאר גבוהה, כך שלא השתלם להם לפי דעתם לשמור את הכסף בפקדונות בבנקים ועדיף היה להשקיע אותו בנדל"ן, שכן אחרת בעתיד כבר לא יוכלו לעשות זאת כשהמחירים ימשיכו לעלות.

כל שוולקר היה צריך לעשות היה לגרום לציבור האמריקאי להאמין. הוא היה צריך לשכנע אותם שהוא באמת מתכוון לחסל את האינפלציה הגבוהה. זה הכל. כשהאמונה הזו שקעה האינפלציה ירדה. המחיר היה כבד. האבטלה גאתה וחצתה את גבול עשרת האחוזים. הקרקע הייתה מוכנה לניאו-ליברליזם, מושג שגוי לחלוטין אבל כזה שמשרת נאמנה את המטרה. אבל זו לא הנקודה. הנקודה היא שוולקר רצתה לרסן את עליית המחירים והצליח בגלל שהשוק האמין לו שזה מה שהוא רוצה לעשות.

האזרחים הישראלים לא מאמינים לכחלון שטוען שהוא רוצה להוריד את מחירי הדיור. הוא לא מאמין לו ורץ לקחת הלוואות גדולות יותר ויותר כדי לשלם יותר ויותר על דירות, למרות שהמשכורות שלהם לא גדלות באותו הקצב. הדרך שבה מודדים אינפלציה השתנתה ומלכתחילה הייתה דיי רקובה. זו הסיבה שאנחנו רשמית לא נמצאים במקום שבו הייתה ארצות הברית בסוף שנות השבעים. אבל אנחנו כן שם. אז האבטלה רשמית נמוכה והמשק כביכול נמצא במקום טוב, אבל החסכונות של אנשים דה פקטו נמחקים כי יוקר המחיה אמיתי, למרות מה שיספרו לכם הנתונים "הרשמיים". ומי שלא מסוגל לחסוך? הפער בינו לבין אלה שכן גדל הרבה יותר כי אלה שכן קונים דירות, שמחיריהן לא מפסיק להאמיר. אז מה עושים? מתחייבים באמת לשינוי. אבל מי בכלל רוצה בכזה? הציבור הישראלי לא מאמין לפוליטיקאים הבכירים שטוענים שזה מה שהם רוצים. והם מצדם כנראה ולא מכירים את הסיפור של פול וולקר, או לחילופין לא באמת רוצים.

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s