לינק להורדה ישירה
הרשמה ב-iTunes
הרשמו ל-RSS שלנו
אלדד יניב הוא עורך דין לשעבר, פוליטיקאי, איש ציבור ומרצה. הוא אחד האורחים האהובים עלינו וכבר התארח בפרק אחד, לפני שנה וחצי, שבו סיפר לנו על התהליך שעבר מאז שהיה המקף בין ההון לשלטון ועד שחזר בתשובה וחשף שורה של שחיתויות פוליטיות. בימים אלה הוא מגיש בג״צ יחד עם חבר הכנסת אראל מרגלית שבו הוא דורש מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה בפרשת הצוללות.
על מה דיברנו:
נתניהו, פואד, ברק, אראל מרגלית, בוז׳י הרצוג, כסף, שחיתות, קודש הקודשים, אמנון ליפקין שחק, משפחה, ילדים, סדרות, רשתות חברתיות, קלוגהפט, מפלגת העבודה, יפן ועוד המון דברים.
קישורים מומלצים:
גיקונומי עם אלדד יניב
ווסטוורלד
War Dogs
ז'וקוב – זכרונות
Night Of
The Man In The High Castle
עקרון ההחלפה
Final Fantasy XV
Geekonomy 
פירוט קטן למה שראם אמר על יפן ורוסיה. במלחמת רוסיה-יפן (1904-5) היפנים הקטנים הכו את האימפריה הצארית הרקובה של רוסיה שוק על ירך, ולאחר מכן היפנים מאוד זלזלו ברוסים. לפני מלחה"ע ה-2 סכסוך הגבול בין האימפריה היפנית המתרחבת לבין ברה"מ באזור מונגוליה הובילה לקרב חלקין-גול, שבו ז'וקוב אכן ניצח את היפנים ועצר את ההתפשטות שלהם לכיוון צפון.
בקיץ 1941 התאבון הטריטוריאלי של היפנים היה בשיאו, והם כבשו אזורים נרחבים בדרום מזרח אסיה. ארה"ב, שהיתה ספקית חומרי הגלם הגדולה ביותר של יפן, הציבה ליפנים אולטימטום: נסיגה מלאה מהשטחים הכבושים, או אמברגו כלכלי. לאחר מגעים דיפלומטיים עקרים בסתיו של אותה שנה, הפיקוד העליון היפני התכנס כדי להחליט מה הצעד הבא. האפשרויות היו להכנע לדרישה האמריקאית (מה שאמר פינוי, המשך הסחר עם ארה"ב שהיה הכרחי להמשך המלחמה, והתרחבות צפונה לכיוון ברה"מ) או כניסה לעימות חזיתי עם ארה"ב. היפנים בחרו באופציה השניה, בעיקר מפני שהעריכו שארה"ב תתקפל יותר בקלות מאשר שברה"מ תבליג על נגיסה בשטחה. אני אזכיר שמדובר בחודשים שאחרי הפלישה הנאצית לברה"מ, ועדיין העוצמה הצבאית של ז'וקוב הותירה חותם חזק מאוד על היפנים.
הרוסים נמנעו במשך כל המלחמה, וגם אחרי כניעת הנאצים, מלהכריז מלחמה על היפנים, למרות הבטחותיו של סטאלין עוד בועידת טהרן ב-1943. בסופו של דבר ברה"מ הכריזה מלחמה ופלשה למנצ'וריה ב-8 באוגוסט, 3 חודשים אחרי תום המלחמה באירופה.
בסוף המלחמה, בקיץ 1945, יפן היתה עיי חורבות. מפציצים של בעלות הברית הפציצו את ערי יפן מדי לילה, ללא התנגדות נ"מ משמעותית. מדי לילה נהרגו עשרות אלפי אזרחים וערים (שהיו בנויות בעיקר ממבני עץ) נכתשו עד עפר. גם לאחר פצצת האטום הראשונה (6/8/45), היפנים העקשנים עדיין סירבו להיכנע. כאמור, ב-8/8/45 הרוסים הכריזו מלחמה ופלשו, ולמחרת (9/8/45) הטולה פצצת האטום השניה. אז פצה הקיסר את פיו וטען שאם היפנים לא ייכנעו, הם יעלמו. גם אז היו קצינים בכירים שלא הסכימו איתו, אבל אלה העדיפו התאבדות טקסית על התנגדות לרצונו של הקיסר, ויפן נכנעה לבסוף.
אהבתיאהבתי