פרק #108 – מירב ארלוזורוב, עיתונאית כלכלית


לינק להורדה ישירה
הרשמה ב-iTunes
הרשמו ל-RSS שלנו

מירב ארלוזורוב היא עיתונאית כלכלית, שמסקרת בעיקר את הכשלים במערכות הציבוריות של מדינת ישראל: מהתקצוב הלקוי של המגזר הערבי, המערכת הפיננסית במשק הישראלי, יחסי עבודה ושאר סוגיות כלכליות בוערות. היא נכדתו של חיים ארלוזורוב, שנרצח בתל אביב על רקע נסיונותיו להגיע להסכם עם גרמניה הנאצית על הבאת יהודי גרמניה לישראל. את הקריירה שלה התחילה ב״במחנה״, ולאחר סיום השירות הצבאי התלבטה בין לימודי רפואה וכלכלה. לבסוף למדה כלכלה, כתבה ב״גלובס״, לאחר מכן ב״הארץ״ ובשנים האחרונות ב״דה מרקר״.

על מה דיברנו:
המגזר הציבורי, יחסי עבודה, חרדים וערבים, מונופולים טובים ורעים, גוגל, פייסבוק, פייק ניוז, גיא רולניק, שאול אמסטרדמסקי, נינטנדו, חיים ארלוזורוב, הסתה, נתניהו ועוד המון דברים.

קישורים מומלצים:
Moovit Carpool
Moovit
סמסונג נקסט שאירחו אותנו
כנס חירות
משפחת סימפסונס
איב אנד ליר

רפורמת בכר
דה מרקר
מירב ארלוזורוב
שאול אמסטרדמסקי מתאגיד השידור כאן
תכניות העבודה של הממשלה לשנה הקרובה
תומא פיקטי
עמותת אינג'אז
גיא רולניק
זלדה החדש
שיגרו מיאמוטו
מידרג
סופת חול
לה לה לאנד

4 מחשבות על “פרק #108 – מירב ארלוזורוב, עיתונאית כלכלית

  1. Nadav Abramovich says:

    דורון, אמרת שלגוגל אין את היכולת לשנות את דעתך בנוגע לתרופות שעליך לקחת, אבל זה בדיוק מה שקורה ברחבי העולם. בכל העולם, גופים שאת מירב כוחם מקבלים בעזרת הפלטפורמה העיקרית בה הם מפיצים את האג'נדה שלהם, הרשת, קוראים בהתבסס על מידע שגוי להימנע מחיסונים. הגופים הללו הובילו למשברי בריאות בעולם המערבי שכללו חזרה לחיים של מחלות שהאנושות הצליחה להכחיד וגרמו למקרי מוות רבים. אי אפשר להתכחש לכח ולהשפעה שיש למידע אליו נחפש האדם על קבלת ההחלטות שלו, לכן שלדון אדלסון שואף להשתלט על במות גדולות ככל הניתן בעזרתן הוא משרת את האינטרסים שלו בין אם ישירות או בעקיפין דרך תמיכה בביבי. בנוגע לתוצאות הבחירות בהתחשב במידע אליו נחשפו האמריקאים, קודם כל יש להתייחס לגופי המידע החדשים אליהם אנחנו נחשפים פחות. כולכם דיברתם על ה"ניו יורק טיימס" וה"ניו יורקר", אבל אלו גופים שמאבדים פופולריות ושמשרתים סקטור שבכל מקרה לא חשב בכלל על טראמפ כאופציה. הרבה אנשים ניזונים ממידע שמגיע מגופי תקשורת אינטרנטים שלא מחזיקים באותה היושרה העיתונאית, ואלו גופים שלא הביעו את הסלידה מטראמפ שתיארת. עמודי יוטיוב, אתרי אינטרנט, דפי פייסבוק ועוד שההשפעה שלהם על מערכת הבחירות ועל הממשל פטאלית, ראינו כמה מתאוריות הקונספירציה שהם הציגו הגיעו בסופו של דבר אל טראמפ וחברי ממשלתו, שדיברו בזעזוע על דברים שלא קרו. אספקט נוסף שיש להתייחס אליו בכל פעם שמתעסקים במערכת בחירות בארה"ב ובנוכחית בפרט הוא שיטת הבחירות הא-לגיטימית מבחינה דמוקרטית. למרות ההשפעה המשמעותית של גופי התקשורת החדשים, הילרי, בכל מדינה מתוקנת, הייתה מנצחת את הבחירות הללו. היא זכתה במירב הקולות ובפער של כ-שלושה מיליון מצביעים, שהיוו 2.1 אחוז מכלל הבוחרים. שיטת הבחירות האמריקאית מבוססת על תפישה מתנשאת מצד הממשל של האזרח, פוגעת בזכות האדם לשוויון, מאפשרת למפלגות לתמרן את התוצאות מבעוד מועד ואסור להתייחס אליה כלגיטימית.

    אהבתי

  2. Amir Goldstein says:

    אני לא מוצא את השרשור בפייסבוק, אז אני כותב פה: נאמר בפוסט שחייבים רגולציה כדי למנוע כשלי שוק. זה אולי נכון, אבל הרגולציה צריכה להעצר שם – במניעת כשלי השוק. הרגולציה כיום יותר עסוקה בליצור כשלי שוק ולא למנוע אותן. רגולציה על תרופות למשל (ומזון) היא מחוייבת כי לנו כאזרחים אין די ידע כדי לבחור נכונה (ושוק חופשי הוא חופשי רק אם הידע על המתחרים הוא חופשי) אבל כשהרגולציה הופכת לכלי של חברה גדולה לניגוח תחרות (להיינץ אסור לכתוב "קשופ" על הבקבוקים שלהם??) היא צריכה לסיים את תפקידה. קו הגבול מאוד דק

    אהבתי

    1. Doron Nir says:

      אני כמובן מאד מסכים איתך. הבעיה עם רגולציה בישראל שהיא בחלקה הגדול נועדה לשמר כח פוליטי של קבוצות מקושרות. מה שרולניק קורא לו ״מיליציות מיסוי״. זה מגונה ורע.

      אהבתי

כתיבת תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s