ד״ר לירז מרגלית היא פסיכולוגית, מומחית לתורת המשחקים ולכלכלה התנהגותית. בשנים האחרונות פרסמה עשרות מאמרים והופיעה בשלל תכניות אירוח בנושאים של עיצוב תודעה. היא מרצה על הקושי במציאת זוגיות בעידן הדיגיטלי ועל האופן שבו ארגונים מסחריים מסלילים אותנו להחלטות צרכניות. במקביל, היא חוקרת ומפרסמת מאמרים על עיצוב החוויה הצרכנית ואיך ארגונים יכולים לעודד לקוחות לקנות את המוצרים שלהם (ספויילר – דרך הרגש ולא דרך השכל).
על מה דיברנו:
סיגנלים חברתיים, אתי כרייף, תורת המשחקים, חשיפת יתר, משבר השחזור, דפוסים אפלים, גיימיפיקציה, מדיניות ציבורית, פרנסה, התקדמות דרך קשרים, פמיניזם, פריבילגיות ועוד המון דברים.
(הפרק נפתח ב-8:30 דקות של חפירה אישית, למתעצבנים בקלות מומלץ לדלג)
קישורים והמלצות:
המאמר של ד״ר לירז מרגלית על אתי כרייף
הספר של ד״ר מרגלית – עיצוב התודעה
רוברט ספולסקי – Behave: The Biology of Humans at Our Best and Worst
האימייל של ראם – חסויות בגיקונומי
Geekonomy 
פרק ראשון שלי.. ומייד אחרי רצתי להירשם כעוקבת 🙂
דורון אתה מנחה בחסד (לא דילגתי על שמינה דקות הראשונות)
היה נחמד לשמוע אותך ואת לירז, ניכר שהיא אישה משכילה, מלאת בטחון ורהוטה והיה כיף לשמוע אנקדוטות/ ציטטות ותובנות מקצועיות מפיה.
יחד עם זאת מודה שהיו לה אמירו שלא ירדו בגרון ואני רוצה לשתף:
1. לשמוע אותך מסביר לה מאילו פריבלגיות היא נהנית היה כמו לשמוע (סליחה על הגסות) איך מסביר לאדם שמעולם סבל מטחורים מה אדם אחר שסובל מטחורים כרוניים מרגיש.🤦♀️
אף על פי שהיא למדה, חקרה ומתפרנסת משינוי תודעתי ופסיכולוגיה כלכלית. היא עצמה לא מודעת לזכויות מהן היא נהנית (גם זכויות אלה הן תמורה שדורות קודמים במשפחתה עמלו בעדה).
רוצה לומר שקצת חשפת אותה במערומיה ובצורה מאוד אלגטנית🙂.
ופריבילגיה זה לא רק עניין של מעמד כלכלי זה גם בטחון רגשי שלפי איך שהיא ידעה לסטות מהנושא לעוף על כמה היא הייתה מוצלחת בפיזיקה לא חסר- וזה לא דבר רע כמובן.
אהבתיאהבתי
פרק ראשון שלכם שאני שומעת ותכלס יש פוטנציאל. פעם ראשונה שאני שומעת את לירז (אחרי חודשים של קריאת התוכן המעולה שלה) – ממש תענוג. דורון, יש לך איכויות כמנחה אבל טעון שיפור – יותר מדי פעמים אתה דורס את לירז באמצע משפט מעניין ולוקח את השיחה הצידה למחוזות לא קשורים. כמו הפעם שהתחלת להסביר לה מאיזה פריבילגיות היא נהנית כאישה לבנה שנולדה למעמד הביניים, לעומת אנשים ממעמד נמוך יותר בצבע קצת שונה… בעוד הטענה הזו בפני עצמה נכונה, אין לה כל קשר לנקודה בשיחה, שכן היא עסקה בהשוואת הפריבילגיות שלה, לירז, *ביחס* לנשים אחרות מאותו מעמד וצבע עור. תשווה תפוחים לתפוחים, ולא משאית לדוב נמלים. 😉
אהבתיאהבתי